כמה זמן נמשך הליך הוצאת היתר הבנייה מרגע הגשת הבקשה ועד החלטת הוועדה?

משך הזמן של הליך הוצאת היתר משתנה ממקרה למקרה, ונע בממוצע מחצי שנה ועד לשנה וחצי לבונים פרטיים ומשנה ועד 3 שנים ויותר לתוספות ובקשות למבני מסחר, תעשיה ומשרדים, בשל דרישות החוק להמציא אישורי כיבוי אש, חניה, מים, ביוב, איכות הסביבה, הג"א, נגישות ועוד.

מה ההבדל בין ועדה מקומית, רשות רישוי, ועדת מליאה וועדת משנה?
ועדה מקומית היא שם כולל לוועדות רשות רישוי, ועדת משנה ומליאת ועדה. הרכב ועדת משנה ומליאת ועדה משתנה בין ועדה ברשות מקומית אחת, לוועדה של כמה רשויות.

בסמכותה של רשות רישוי לאשר רק בקשות פשוטות תואמות תכנית בניין ערים, שאין בהן חריגות או התנגדויות. ועדת משנה היא בעלת סמכויות רבות יותר, אך רק מליאת ועדה רשאית לדון בבקשות חריגות ובנושאים עקרוניים שונים.

רשות הרישוי היא הרכב מתוך הוועדה המקומית: יו"ר הועדה הוא היו"ר ומהנדס הוועדה הוא חבר. יש שמכנים את רשות הרישוי כ"ועדת השניים". בסמכות רשות הרישוי לאשר בקשות להיתר התואמות תב"ע. רשות הרישוי אינה מוסמכת לאשר הקלות או שימושים חורגים.

כיצד נקבע סכום האגרה שעליי לשלם עבור היתר הבנייה?

סכום האגרה מורכב משלושה חלקים:

• אגרות שקבועות בחוק– החוק קובע מהו הסכום שיש לשלם עבור עבודות ושימושים שונים.
  את פירוט האגרות ניתן למצוא בתוספת השלישית לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970.
• היטלים מקומיים– שמשתנים מרשות לרשות.
• היטל השבחה– שקובע שמאי מקרקעין. כל מקרה נבדק בנפרד, בהתאם לזכויות בנייה שנוספו לנכס והעלו את ערכו.

מתי נדרש היתר הבנייה?

סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, ותקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967 קובעים מהם המקרים שבהם יש להגיש בקשה להיתר, ביניהם:

• הקמת בניין חדש, הריסתו או הקמתו מחדש
• כל תוספת לבניין קיים. לדוגמה: חלון חיצוני, סגירת מרפסת, חניה מקורה, גדר, סככה, פרגולה, לרבות קירוי מרפסת קיימת, גם אם הקיר בנוי מחומרים קלים שונים
• כל שינוי בקירות חיצוניים
• בשינוי פנימי אין צורך בהיתר בנייה, למעט במקרים בהם השינוי משנה את שטח הדירה, פוגע בשלד הבניין, במבנה משותף, בצנרת משותפת, במראה השטח או ברכוש המשותף
• התווית דרך, סלילתה וסגירתה
• חפירה ומילוי המשנים את פני הקרקע, את יציבותה או את בטיחותה, הנחת תשתיות או קירות תומכים
• הקמה או העמדת מבנה זמני כמו משרד מכירות, וכן העמדת מחסן, מכולה ומבנים ניידים
• כל בקשה לשימוש במבנה בצורה החורגת ממה שאושר בעבר בהיתר הבנייה
• במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה להיתר בדרך של עבודה מצומצמת, למשל: פרגולה, גדר, מחסן וכדומה

מהם המקרים שבהם כדי לקבל היתר בנייה יש לפרסם בקשה להקלה ולשלם בנוסף לאגרות הבניה אגרת השבחה?

סטייה מתכנית – במקרים שבהם יש סטייה ניכרת מהתכנית החלה במקום, אי אפשר לקבל היתר בנייה. סטייה ניכרת היא בקשה השונה מהתכנית התקפה, כגון: שינוי ייעוד השטח או דרישת זכויות בנייה מעבר לזכויות שנקבעו בתכנית. במקרים כאלה יש צורך בהליך של שינוי תכנית כתנאי למתן היתר.
בתנאים מסוימים, סטייה מתכנית אינה נחשבת לסטייה ניכרת וניתן לקבל היתר בנייה במסגרת בקשה להקלה או שימוש חורג:

הקלה – בנייה בשינוי קל מהוראות התכנית החלה במקום, כגון: שינוי בקווי בניין, תוספת קומה כמפורט בתקנות התכנון והבנייה (סטייה נכרת מתכנית), התשס"ב-2002.

שימוש חורג – שימוש השונה מזה שנקבע בתכנית החלה במקום או בהיתר, כגון: שימוש לגן ילדים באזור המיועד למגורים.

במקרים מסוימים אפשר לבקש מהוועדה לבצע עבודה בשינוי קל מהוראות התכנית שחלה במקום. שינוי קל זה, נקרא הקלה. לפניכם מידע על הליך קבלת אישור להקלה ודוגמאות למקרים שבהם לא תאושר הבנייה כהקלה.

מהי הקלה?
הקלה היא הרשאה לבצע בנייה בשינוי קל מהוראות התכנית החלה במקום, כגון: שינוי קל בקווי בניין או שינוי קל במספר הקומות. אי אפשר לקבל הרשאה כזו במקרה של שינוי שמהווה סטייה ניכרת, ואינו שינוי קל, בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (סטיה ניכרת מתכנית), התשנ"ב–2002 ולסעיף 151 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. אישור ההקלה נתון לשיקול דעת הוועדה ולא ניתן באופן אוטומטי.

הדיון בבקשה להקלה יהיה בכל מקרה בפני הוועדה המקומית, גם במקרה שהדיון בבקשה להיתר רגיל יהיה בפני רשות רישוי.

להלן חלק מהמקרים שהוגדרו בחוק ובתקנות כסטייה ניכרת שלא ניתן לאשר אותה כהקלה:

• בנייה בשינוי מהוראות הבנייה הקבועות בתכנית, שמשנה את אופי הסביבה הקרובה
• בנייה בשינוי מהוראות הבנייה הקבועות בתכנית שלא תאפשר לעשות שימוש בבניין בהתאם לייעוד הקבוע לו בתכנית
• בנייה שיש בה תוספת אחוזי בנייהמהקבוע בהוראות התכנית, שהופקדה לאחר 1.8.89, אינה אפשרית בדרך של הקלה (למעט תוספות שהוגדרו בסעיף 151 לחוק, כגון תוספות לצורך יצירת נגישות לאנשים עם מוגבלות או לצורך מרחב מוגן )
• תוספת קומותמעבר לקבוע בהוראות התכנית, אם היא חורגת מהמפורט בתקנות. התקנות קובעות לדוגמא, כי כאשר הוראות התכנית קובעות כי ניתן להקים בניין בן 3 עד 4 קומות לא ניתן להוסיף יותר מ-2 קומות בהקלה. בכל מקרה, הבקשה צריכה לעמוד גם במגבלות שאוזכרו לעיל, כגון בעניין המגבלה בתוספת אחוזי בנייה.
• בנייה מעבר לקו הבנייןשנקבע בתכנית, שהוא קו שנקבע כגבול לבנייה. ההוראות בתקנות מגדירות אלו שינויים בקו הבניין לא יותרו בהקלה, כשהן מבחינות בין קו בניין קדמי, אחורי וצידי. עוד מבחינות התקנות בין סוגי המבנים שמבקשים לבנות, כגון בניין חדש, תוספת לבניין קיים (קיר עם פתחים או ללא פתחים), סככה לחניה, ביתן שומר, מקלט ממ"ד, בריכת שחיה, פיר למעלית, חדר אשפה וכיו"ב.

הליך קבלת הקלה

כאשר מבקשים היתר בנייה הכרוך גם באישור הקלה, קיים שלב מקדמי להליך בנייה בהיתר. תנאי לאישור הקלה הוא פרסום הבקשה על חשבון המבקש, בהודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה, והמועד להגשת התנגדויות.

ההודעה תפורסם בעיתון ותוצג בחזית הבניין או הקרקע שעבורם מבוקשת ההקלה. בנוסף, יש לשלוח הודעות אישיות לכל מי שעלול להיפגע מאישור ההקלה, וכן לכל הבעלים והמחזיקים בבניין או בקרקע לגביהם הוגשה הבקשה, והגובלים בבניין או בקרקע.

הוועדה המקומית תקיים דיון בבקשה שבו תדון בהתנגדויות (אם הוגשו כאלה), ותחליט אם לאשר את ההקלה.

אם המדובר בהקלה מתכנית מתאר ארצית או מתכנית מתאר מחוזית, הבקשה טעונה גם את אישור המועצה הארצית.

על החלטת הוועדה לדחות בקשה להקלה או התנגדות, ניתן להגיש ערר לוועדת הערר.

מה כוללת בקשה להיתר בנייה?
הבקשה להיתר בנייה כוללת טופס בקשה להיתר (טופס מספר 1) ונספחים:

• טופס הבקשה כולל בין היתר:
  • מספרי גוש וחלקה של השטח המדובר
  • כתובת
  • פרטים מלאים וחתימות של מגיש הבקשה, האדריכל והמהנדס
  • פרטי בעלי הזכויות בנכס וחתימותיהם
  • פרטים מלאים וחתימות של האחראי לביצוע והאחראי לביקורת
  • מהות הבקשה: עבור מה מבוקש ההיתר
  • פירוט חומרי בניין
• מפת מדידה מעודכנת לשישה חודשים אחרונים, בשטחים בהם שיפוע הקרקע עולה על 10 אחוז יש להגיש מפה טופוגרפית
• מפת איתור העבודה שכוללת מצב קיים ומצב מתוכנן על רקע מפת המדידה, כולל מרחקים מותרים לבנייה מגבולות המגרש
• תכנון הבניין המבוקש בכל המפלסים, חזיתות וחתכים בקנה מידה 1:100
• חישוב שטחים, כולל תרשים ובו פירוט שטחי הבנייה המבוקשים

בנוסף, יש להגיש אישור בדבר הוכחת בעלות בנכס.

בדיקה אדמיניסטרטיבית

לאחר הגשת הבקשה להיתר, תתבצע בדיקה אדמיניסטרטיבית כדי לוודא שהבקשה והמסמכים הדרושים הוגשו בהתאם לסעיף 2 וסעיף 3 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970. הבקשה תיפתח רק אם נמצאה תקינה, והיא כוללת את כל המסמכים הדרושים, ואת כל הטפסים – מלאים וחתומים.

מהנדס הוועדה יעריך את גובה אגרת הבנייה עבור הבקשה שהוגשה ועל המבקש לשלם, עם פתיחת התיק, פיקדון בסך 20% מהאגרה המוערכת. סכום זה יהיה צמוד למדד וינוכה מסכום האגרה הסופית.

בדיקת הבקשה להיתר
לאחר תשלום הפיקדון, עוברת הבקשה לבדיקה של מהנדס הוועדה. המהנדס בודק אם הבקשה תואמת את התוכניות החלות במקום, ואם היא עומדת בדרישות חוק התכנון והבנייה, בתקנות החוק, ובהוראות למתקני תברואה (הל"ת).

• אם הבקשה עמדה בכל הדרישות, המהנדס ישלח את הבקשה לדיון בוועדה, בצירוף המלצה
• אם הבקשה לא עמדה בדרישות שצוינו, המהנדס יפרט את מהות ומידת הסטייה

דרישות נוספות שמהנדס הוועדה רשאי לבקש: 

לצורך בדיקת הבקשה רשאי המהנדס להעביר דרישה בכתב לעורך הבקשה לגבי פרטים נוספים הדרושים לדיון או להבהרה, שיכולים לכלול בין היתר:

• מפה טופוגרפית
• תכנית של חזית הבניין שכוללת את חזיתות הבניינים הקיימים, כולם או חלקם, הנמצאים במרחק של 20 מטרים מגבולות הבניין המוצע, בהתאם לתקנה 8 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל–1970
• תוצאות סקר הקרקע
• תיאור אמצעי בטיחות אש
• תיאור המקלט
• הגדרת טיב וסוג חומרי הבנייה וכן חוזקם המינימלי, התאמתם לתקן והמפרט שלהם
• פרטים נוספים הנוגעים:
  • למערכות השרברבות
  • לסילוק שפכים, מי גשם ואשפה
  • לאספקת מים קרים וחמים
  • להסקה מרכזית
  • למתקני אוויר
  • לארובות
  • למגדלי קירור מים
  • למתקנים וצנרת להספקת גז מרכזית
  • למתקן חימום מרכזי על ידי דלק נוזלי
  • למעליות
  • לקולטי ברקים ולמתקנים דומים אחרים
  • לדודי מים ושמש
  • לאנטנות ולמתקנים אחרים על הגג
  • לאיתור שלטים וארגזי ראווה
  • להגנת הבניין בפני חדירת מי גשם
  • להגנת הבניין בפני חדירת גז ראדון

במקרים מסוימים, רשאי המהנדס לאשר הגשת מספר עותקים שונה של נספחים מהקבוע בתקנות. כמו כן, במקרים מסוימים הוא רשאי לאפשר עריכת נספחים בקנה מידה שונה מזה המצוין בתקנות, תקנה 14 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל–1970.

בדיקת זכויות בנכס

מזכיר הוועדה יבדוק אם כל בעלי הזכויות בנכס חתמו על הבקשה להיתר ועל המסמכים הדרושים. אם לא כולם חתמו, יעביר המבקש למזכיר כתובות של בעלי הזכות בנכס שלא חתמו, והמזכיר ישלח העתק של הבקשה לבעלי הזכויות בנכס שלא חתמו, על חשבון המבקש.
אם אין בידי המבקש כתובות, עליו להגיש תצהיר כי עשה כל מאמץ להשיג את הכתובות, ולפרסם הודעה בעיתון יומי, בהתאם להנחיות הוועדה. לאחר הפרסום, המבקש יצרף לבקשה להיתר את התצהיר והעתק מהפרסום, ואם הבקשה מוגשת לגבי בית משותף, עליו לצרף גם נסח רישום של דירתו ושל יתר הדירות, ושל הרכוש המשותף.
אם לא כל בעלי הזכויות חתמו, ההיתר יינתן רק לאחר שיחלפו 30 ימים מהגשת הבקשה, ולאחר שנשלחו ההודעות לבעלי הזכויות בנכס.

אם בעל זכויות בנכס התנגד לבקשה, הוועדה תחליט בנוגע לבקשה להיתר רק לאחר שנתנה למתנגד הזדמנות לנמק את התנגדותו. הוועדה תשלח למתנגד את החלטתה בכתב. אם הוועדה החליטה לדחות את ההתנגדות, ההיתר יינתן רק לאחר 30 ימים מיום שנשלחה הודעה למתנגד בדבר דחיית ההתנגדות.

לאחר שכל בעלי הזכויות בנכס חתמו על הבקשה, יבדוק המזכיר אם צורפו כל המסמכים הדרושים לפי סעיף 2ב' בתקנות התקנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970:

• אם חסרים מסמכים, המזכיר יעביר דרישה למבקש להשלים אותם
• אם כל המסמכים צורפו והבקשה תואמת לתקנות, הבקשה תועבר לדיון בוועדה

מי נחשב בעל זכויות בנכס?

הוכחת בעלות על הנכס
המסמכים שדרושים להוכחת בעלות על הנכס יכולים להיות כל אחד מהבאים:

• נסח טאבו– הכולל את כל שמות בעלי החלקה. את הנסח ניתן להזמין מלשכת רישום מקרקעין ועליו להיות מעודכן לתאריך הסמוך ככל האפשר למועד ההגשה
• אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל
• אישור זכויות מחברה משכנת

הוכחת בעלות על נכס בבית משותף

המסמכים שדרושים להוכחת בעלות על נכס בבית משותף יכולים להיות כל אחד מהבאים:

• נסח רישום מרוכז של הבית המשותף. את הנסח ניתן להזמין מלשכת רישום מקרקעיןועליו להיות מעודכן לתאריך הסמוך ככל האפשר למועד ההגשה
• נסח רישום של כל מבקשי ההיתר
• תצהיר כמפורט בטופס 7 "תצהיר של בעלים/חוכר של דירה בבית משותף בבקשה להיתר בנייה" וטופס 8 – "תצהיר של נציגות הבית המשותף בדבר הרכב בעלות של הבית המשותף לגבי בקשה להיתר בנייה" בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל–1970

החלטת הוועדה

החלטת הוועדה יכולה להיות אחת מהבאות:

• מתן היתר
• סירוב מתן היתר
• תיקון, שינוי, ביטול או התניית תנאים לקבלת ההיתר

נוסף, הוועדה רשאית לדרוש אישורים של רשויות וגופים חיצוניים כתנאי למתן היתר, כגון:

• אישור משרד הבריאות– עבור מבנים המיועדים למטרות ציבור, בריאות, עסקים, מלאכות ותעשיות, בהתאם לסעיף 22 בתקנה.
• אישור איכות הסביבה
• אישור הג"א – לממ"ד או מרחב מוגן קומתי או מרחב מוגן מוסדי, תלוי בסוג המבנה.
• אישור רשות הכבאות– עבור מבנים מחומרים דליקים ולבניינים שנועדו למלאכה, תעשיה, אחסנה ולצורכי חקלאות, בהתאם לסעיף 14.00 בתוספת השנייה לתקנה.
• אישור רשות התעופה האזרחית– בבניינים שגובהם מעל 60 מטרים, בהתאם לסעיף 7.89.00 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970.
• אישור משרד העבודה– עבור הנחת מתקן נייח למערכת אספקת גז, בהתאם לסעיף 20.1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970. 
• אישור משרד הכלכלה
• אישור מורשה נגישות– בבניין ציבורי ובבניין מגורים חדש, שיש בו לפחות שש דירות עם כניסה משותפת, בהתאם לסעיף 158 וסעיף 3 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

השלמת דרישות לקראת קבלת היתר

הוועדה המקומית תשלח למבקש הודעה על החלטתה ועל הדרישות שיש להשלים. על המבקש להשלים את הדרישות בהתאם.

הוועדה תעביר למבקש את פירוט האגרות וההיטלים תוך 14 ימים מהמועד שבו ביקש את הפירוט. לאחר שמבקש ההיתר ימלא את כל הדרישות וישלם את האגרות וההיטלים, תפיק הוועדה היתר בנייה בשלושה העתקים, עליהם חתומים מהנדס ויושב ראש הוועדה. תוקף ההיתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו.

לידיעתכם, תוקף החלטת הוועדה הוא לשנה מיום ההודעה למבקש על אישור בקשתו. ההחלטה תיחשב כבטלה אם במשך השנה לא הוצא היתר.

תשלום אגרות והיטלים

לפני הוצאת היתר הבנייה יש לשלם:
1. אגרות בנייה על פי התוספת השלישית לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו והאגרות), התש"ל-1970.
2. היטלים מקומיים (שמשתנים מרשות לרשות על פי חוקי עזר עירוניים).
3. היטל השבחה שמוטל מכוח חוק תכנון ובנייה.

היטל השבחה
היטל השבחה משולם בגין עליית ערך הנכס בעקבות אישור תכנית החלה במקום, אישור הקלה או שימוש חורג, ונקבע על ידי שמאי מקרקעין, שמעריך כל מקרה בנפרד, בהתאם לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

דחיית הבקשה להיתר והגשת ערר

במקרים שהוועדה דחתה את הבקשה להיתר בנייה, רשאי המבקש לערור בפני ועדת ערר. אם הוועדה סירבה לתת היתר למבקש, והוא החליט שלא להגיש בקשה לוועדת ערר, יוחזר לו הפיקדון ששילם בשלב הגשת הבקשה להיתר.

חידוש או ביטול היתר 

אם לא הוצא היתר תוך שנה מהחלטת הוועדה שאישרה את הבקשה – ההחלטה בטלה. מוסד התכנון רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת. אם הבנייה לא החלה במהלך השנה הראשונה לאחר שניתן ההיתר, ההיתר בטל.

מי יכול להגיש בקשה לחידוש היתר?

המבקש יכול להגיש בקשה לחידוש היתר. אם אין מניעה חוקית לחידוש ההיתר, הוועדה תחדש את ההיתר לשנתיים מיום פקיעתו. אם יש מניעה חוקית, לא ניתן לחדש את ההיתר.

תוקפו של ההיתר הוא לשלוש שנים, אם הבנייה החלה במהלך השנה הראשונה אך לא הסתיימה בתוך תקופת תוקף ההיתר, יש באפשרות בעל ההיתר לבקש חידוש היתר לשנתיים נוספות.

ביטול היתר

קיימים שני סוגים של ביטול היתר:

• ביטול ביוזמת המבקש– אם המבקש קיבל היתר, אך לא החל בבנייה ומעוניין לבטל את ההיתר, עליו להודיע על ביטול ההיתר במהלך חצי שנה מקבלת ההיתר, להחזיר את ההיתר לוועדה בצירוף בקשה לביטול ולקבל החזר של מחצית האגרה ששילם.
• ביטול היתרשהוצא במרמה (סעיף 216 לחוק התכנון והבנייה) – במקרה שהוועדה מגלה שההיתר ניתן על סמך מסמכים כוזבים ופרטים לא נכונים שניתנו לה, הוועדה תזמן את בעל ההיתר להשמיע את טענותיו ולאחר מכן תחליט אם לאשר את ההיתר או לבטל אותו. באפשרות בעל ההיתר להגיש ערר על ההחלטה.

ביקורת לאחר מתן היתר  

                           ב-4.9.2016 עודכנו תקנות הרישוי והבנייה.
         המידע במדריך זה נועד לבקשות שהוגשו לפני כניסת התקנות לתוקפן.
    לגבי בקשות חדשות – יש לנהוג על פי הקבוע בתקנות רישוי הבנייה החדשות אלו: 
                     תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016

        * * *      המידע במדריך יעודכן על פי התקנות החדשות בקרוב.      * * *     

במהלך הבנייה ייערכו מספר ביקורות בשטח, במטרה לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם להיתר ולתנאיו. את הביקורות עורכים מבקרים מטעם בעל ההיתר, שמונו במסגרת הבקשה להיתר וחתומים עליה. עליהם לדווח על הביקורות לוועדה המקומית ולבעל ההיתר.

ביקורת לפני תחילת בנייה

על בעל ההיתר להודיע על מועד התחלת הבנייה לוועדה ולאחראי על הביקורת שמינה. בנוסף, ההודעה תכלול גם את שם הקבלן שאחראי לביצוע הבניין, אם לא מונה קודם לכן.
כל עוד לא נמסרה הודעה כזו, עבודות הבנייה ייחשבו כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, גם אם העבודה בוצעה לפי יתר התנאים בהיתר.

לפני התחלת הבנייה יש למלא אחר התנאים הבאים:

• בידי מנהל העבודה באתר הבנייה יהיו תכניות שכוללות את תכניות הבנייה, חתכים וחזיתות, כנדרש בהיתר, תכנית הקונסטרוקציה והעתק של היתר הבנייה.
• קיימת התקשרות חוזית בין מבקש ההיתר לבין מעבדה מאושרת לביצוע הבדיקות שמחייבות התקנות ובדיקות נוספות שיידרשו על ידי הוועדה, כדי להבטיח עמידה בתקן.

בנוסף, יש להציב במקום בולט לעין בחזית הנכס שלט ברור וקריא, שכולל את מספר היתר הבנייה ותיאור מהות ההיתר, למשך תקופת הבנייה במקום.

שלבי העבודה בהם ייערכו הביקורות

האחראים לביקורת, כל אחד בתחומו, שחתומים על הבקשה להיתר, יערכו ביקורות באתר הבנייה וידווחו בתוך שישה ימים מיום הביקורת לוועדה המקומית, לבעל ההיתר ולעורך הבקשה.
על פי דרישת החוק, דיווח על הביקורות יינתן בשלבים הבאים:

• סימון קווי הבניין
• סיום יציקת יסודות
• גמר הקמת שלד, כולל מקלט והתקנת מתקני תברואה, בהתאם לתכנית הביצוע
• גמר הבנייה

דגשים לביקורת:

• בכל היתרלבניין או לתוספת בניין, שמחייב הקמת מקלט אחד או יותר, או שינויים במקלט, ימסור האחראי לביצוע השלד תצהיר לוועדה המקומית על ביצוע עבודות אלה, לא יאוחר מהדיווח בנושא הביקורת על גמר הקמת השלד.
• מתכנן שלד הבניין יערוך ביקורת על ביצוע הבנייה, לפי ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הרמה המקצועית והכללים הנהוגים, ובהתאם לחישובים הסטטיים שהוגשו.
  בגמר הקמת השלד יגיש המתכנן לוועדה המקומית חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים לא מהותיים שמחייבים תיקון של החישובים המקוריים.
  בנוסף, מתכנן שלד הבנייה ישמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבנייה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים בישראל, במקום שעליו יודיע לוועדה המקומית, או שישמור אותה בדרך אחרת, שעליה תחליט הוועדה המקומית, לפי בקשתו.
• במהלך הבנייה יבצעו עורך הבקשה הראשי ומתכנן שלד הבניין פיקוח עליון.
• בגמר הבנייה ימסרו האחראים לביקורת למהנדס הוועדה אישור בכתב שהטיפול בפסולת הבניין הוסדר, בהתאם לתנאי ההיתר.

סיום הבנייה נעשה לאחר אישור חיבור לתשתיות ומתן תעודת גמר, שמותנים בהשלמת תנאי ההיתר.

אישור חיבור לתשתיות

לאחר סיום הבנייה בעל ההיתר יגיש טופס 4 – בקשה לחיבור מבנה ראוי לשימוש לחשמל, מים וטלפון, כדי להתחיל תהליך של בדיקת המבנה לצורך חיבור תשתיות. על הטופס צריכים לחתום בעל ההיתר והאחראי לביקורת.

בעל ההיתר יכול להגיש את הבקשה לאישור חיבור תשתיות גם אם לא הושלמו כל העבודות (עבודות עפר, קירות תומכים, ניקוז, מערכת השקיה, תאורה, ריצוף, חנייה, גדרות וגינון), בתנאי שלא נשקפת סכנה למשתמשים במבנה וניתן להשתמש בו למטרה שלשמה הוקם באופן ראוי.

במקרה זה, יפקיד בעל ההיתר ערבות בנקאית להשלמת העבודות, בסכום שיקבע היועץ המשפטי של הוועדה המקומית.

מהנדס הוועדה יאשר את טופס הבקשה, יצהיר כי בדק את המבנה והוא ראוי לשימוש, יפרט את העבודות שיש להשלים, אם יש כאלה, וכן יחתום על גבי טופס הבקשה.

לאחר מכן, בעל ההיתר יגיש בקשה לאישור הספקת חשמל, מים וטלפון (טופס 3).
אם הכול תקין, מהנדס הוועדה יחתום על טופס אישור להספקת חשמל, מים וטלפון (טופס 4).

קבלת תעודת גמר

תוך שנה ממתן אישור להספקת חשמל, מים וטלפון (טופס 4), על בעל ההיתר להגיש בקשה לתעודת גמר לבניין. מהנדס הוועדה יבדוק אם:

• העבודה נעשתה והושלמה בהתאם להיתר
• קוימו הוראות תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970
• קוימו תנאי ההיתר
• פסולת הבניין פונתה מהמגרש לאתר פסולת מורשה

בנוסף, ימסור מתכנן שלד הבניין הודעה בכתב למהנדס הוועדה שקיימת תכנית קונסטרוקציה מעודכנת ושהיא נמצאת בידיו, במקום שיפרט בהודעה.
לאחר שתנאים אלה יתקיימו, ימסור מהנדס הוועדה לבעל ההיתר תעודת גמר לבניין חתומה, כפי שמופיעה בטופס 5 בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.

לצפייה בפרויקטים בבניה פרטית – לחץ כאן

לבעלי עסק המעוניינים להרחיב או לאשר בניה קיימת – לחץ כאן

ליצירת קשר וקבלת הצעת מחיר להיתר בניה – לחץ כאן

לקישור למאמר שהסתמכתי עליו ופורסם באתר המדינה הקלק כאןהקלות בניה – הקלה היא משהו שהוא רשות לקחת מעבר לזכויות הבניה. לא ניתן לקחת
אין ספור הקלות בניה אלא רק מה שמותר בחוק. כגון תוספת שטח עד 6 % משטח המגרש ניוד
זכויות מקומה א' לקומת קרקע והקלה בקו בנין צדדי עד 10%. על הקלות אלו משלמים
תוספת השבחה.